אי.אי.ג`יAIG( ) ביטוח זהב בע"מ ואח' נ' עאדל עלי שטאדה

פסק דין

התביעה שבפני היא תביעת שבוב, בגין תשלומיה של התובעת למבוטחה, התובע 2 (להלן –"התובע") עקב תאונה בה היו מעורבים רכבו של התובע ואופנוע של הנתבע (להלן-"האופנוע").

הנתבע, מודה כי בנסיעתו באופנועו הוא פגע ברכבו של התובע שחנה במקום בו התרחשה התאונה.

עיקר המחלוקת בין בעלי הדין הם בשאלת האחריות לתאונה וקיומה של רשלנות תורמת מצד התובע מחמת המקום בו החנה את רכבו. בנוסף, חלוקים בעלי הדין בשאלת גובה הנזקים שנגרמו לרכבו של התובע והוצאותיו הנוספות בגין התאונה.

שמעתי את עדויותיהם של התובע והנתבע ובישיבה מקדמית נוספת, שנקבעה לחקירת השמאי מטעם התובע התרתי לנתבע, להעיד את הנוסע באופנוע.

3. מעדותו של התובע עולה כי רכבו חנה לצד הדרך במקום בו הוא וכן רכבים אחרים, נוהגים לחנות שם. לדבריו, הוא חונה באותו מקום את רכבו לעיתים תכופות, בסמוך למקום העבודה של אשתו. התובע אמר בעדותו כי הוא לא נכח במקום התאונה בהתרחשותה אך, מששמע רעש ממקום הימצאו בסמיכות למקום התאונה הוא ניגש מיד לעבר רכבו וראה כי הוא ניזוק. לצד רכבו, הוא ראה אדם שוכב ליד המדרכה וכן את האופנוע שהיה מוטל בכביש, תקוע מתחת לגלגל רכבו (עמ' 1 ועמ' 2 שורות 1-4).

4. הנתבע, אישר בעדותו כי הוא סטה לנתיב הנגדי ובכתב ההגנה הודה כי הוא היה מעורב בתאונה. בעדותו, הוסיף הנתבע פרטים רלוונטיים על נסיבות התאונה שלא הוזכרו בכתב ההגנה ובתצהיר התומך בו. לדבריו, סטייתו לנתיב הנגדי לעבר רכבו של התובע נגרמה עקב סטיית רכב צד ג' לנתיב נסיעתו, ופרטיו לא צד ג' לא ידועים לו. רכבו של התובע "לא חנה כל כך בסדר" כדברי הנתבע ובתשובתו בחקירה ראשית בעניין סטיית רכב צד ג' לנתיבו השיב כי רכבו של התובע, חסם את הכביש וכולם נאלצו ל"ברוח ממנו" (עמ' 4 שורות 22-24, 27-28). הנוסע , שנסע באופנוע של הנתבע העיד כי רכבו של התובע חנה באמצע הכביש והפריע לתנועה (עמ' 16 שורות 10-12). לדבריו, על המדרכה הסמוכה למקום חניית רכבו של התובע סימון אדום לבן (עמוד 16 שורה 13).

5. בחנתי את העדויות ולא השתכנעתי מעדויותיהם של הנתבע והנוסע כי רכבו של התובע חנה באמצע הכביש או במקום בו החנייה אסורה. הנתבע לא הציג את הודעתו בחקירתו במשטרה על נסיבות התאונה בטרם נשלל רישיונו ע"י המשטרה, על מנת לתמוך בגרסתו בדבר חניית התובע במקום אסור. חזקה על הנתבע, שהיה מביא תמונות של מקום החניה על מנת להוכיח את גרסת הנוסע על חנייה במקום המסומן באדום אילו היה בכך כדי לתמוך בעדותו.

אילו רכבו של התובע חסם את הנתיב כטענת הנתבע , מטבע הדברים היה נוצר עומס תנועה ועל כך לא העידו הנתבע והנוסע . לא שמעתי מהנתבע על מציאת שרידים בכביש (שברי זכוכית, רכב לצד הכביש או המולה של נהגים) שיעידו על פגיעת רכב אחר ברכבו של התובע קודם לתאונה. בנוסף, אם רכבו של התובע היה במרכז הכביש, צפוי שהנתבע היה מבחין בו מבעוד מועד ומתאים את נסיעתו לתנאי הכביש.

6. בנסיבות אלו, אני מעדיפה את עדותו של התובע על מקום חנייתו במקום שלא הפריע לתנועה על פני עדותו של הנתבע. בהתאם לכך, אין לנתבע להלין כנגד התובע על סטייתו עם אופנוע לנתיב הנגדי באופן שגרם לפגיעה ברכבו של התובע ונפילת האופנוע, כתוצאה מכך.

נזקי רכבו של התובע :

7. התובעים, הגישו חוות דעת של שמאי על הנזקים ברכבו של התובע ולא הוגשה חוות דעת נגדית מטעם הנתבע. בחינת נסיבות התאונה העלתה כי האופנוע פגע בפינה השמאלית של הרכב וניתן להבחין בתמונות הרכב, בנזק בגלגל ובג'נט שלו באופן המתיישב עם העדויות על מצג האופנוע מיד לאחר התאונה.

השמאי מר רפי דניאל, השיב בחקירתו כי יכול שהפגיעה בפינת שמאל תגרום לפגיעה בחזית הקדמית של הרכב, קרי: בכונס אויר למצנן , במיכל ובמשאבת מתיז המים ובמצנן המים המצויים בחזית הרכב. עיון בתמונות חזית הרכב מלמד על אפשרות לפגיעה בחלקים אלו בחזית, כתוצאה מפגיעה חזקה בצד שמאל המשליכה על חלקי הרכב הסמוכים אליו, ברצף אחד.

הנתבע, לא סתר את הערכת השמאי בחוות דעת של מומחה מטעמו שיתמוך בטענת הנתבע בדבר היעדר קשר סיבתי בין התאונה לפגיעה בחזית וטעמיו של השמאי, מתיישבים כאמור עם התאונה גופה. לא הוכח מעדותו של התובע, שעשה עלי רושם מהימן, כי היה ליקוי או שבר במערכות הנ"ל המצויות בחזית הרכב עובר לתאונה ואין להניח כי היה בידו לנסוע למקום בו ארעה התאונה, אילו חלקים אלו ניזוקו קודם לתאונה.

השתכנעתי גם מעדותו של השמאי כי הוא סימני נזילת השמן על הרכב אף שלא ראה את הנזילה בהתרחשותה, בהגיעו למוסך.

8. אין בהיעדר נזק בחלק העליון של הרכב כדי לשלול את האפשרות לנזק שנגרם לחלקים פנימיים בחזית הרכב עקב כניסת האופנוע מתחת לרכב בזוית ובחוזקה, מפינת הרכב.

לפיכך, הוכח כי חלקי הרכב בחזית הרכב, גם הם ניזוקו כתוצאה מהתאונה מעבר לנזקים שנגרמו לפינת הרכב.

9. לעניין בדיקת חלקי ההיגוי, טען הנתבע כי לא הוכח כי נגרם נזק למתלה הרכב ולחלקי

ההיגוי.

השמאי לא הציג תמונות של חלקי הרכב מתחתית הרכב , על מנת לתמוך בחוות דעתו על עיוות במתלה הרכב עקב התאונה למרות שהוזמן כדי להיחקר על חוות דעתו (שלא צורפו לה תמונות חלקים אלו). בנוסף, לא היה בידי השמאי להציג אישור של מכון בדיקה בדבר עריכת בדיקה לציר הקדמי ואת תוצאותיה. גם בדו"ח השמאי, תוצאות הבדיקה לא הוזכרו ולא היו בפני השמאי הנתונים עם מתן עדותו ואף לא הוצגו ברשימת מסמכי התובעת. לפיכך, בהתחשב בנטל המוטל על התובעים להוכחת הנזקים ברמה הנדרשת, אני קובעת כי לא עמדו בנטל ברמה הנדרשת ואין לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי בגין מתלה קדמי שמאלי וגשר נושא המנוע ותושבות.